אחותי כלה - רחלי פאהן
מִתַּלְמִידַת כִּתָּה ד’ חֲבִיבָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ מָחָר הַכְתָּבָה בְּלָשׁוֹן, הָפַכְתִּי לְשׁוֹשְׁבִינָה נִרְגֶּשֶׁת לְדֶבִּי – אֲחוֹתִי הַכַּלָּה הַנֶּעֱרֶצֶת.
הִצְטָרְפוּ אֵלַי אֶל מַסַּע הַשּׁוֹשְׁבִינָה הַקָּסוּם וְהַלָּבָן.
בֵּינוֹת לְזֵרֵי הַפְּרָחִים, מְדִידוֹת בְּסָלוֹן הַכַּלּוֹת וְגִיחוֹת לֵילִיּוֹת לִמְכִירַת מַצָּעִים וּמַגָּבוֹת – נַכִּיר, נִצְחַק וְנִתְרַגֵּשׁ כָּל הַדֶּרֶךְ לַחֻפָּה.
וּכְשֶׁנִּרְאֶה כִּי תַּמּוּ הַהַפְתָּעוֹת, הַחֲזִיקוּ חָזָק, כִּי יֵשׁ שִׁנּוּי בַּתָּכְנִיּוֹת…
“אֲחוֹתִי כַּלָּה” – סֵפֶר עִם הוּמוֹר, דְּמָעוֹת וַהֲכָנוֹת לַחֲתֻנָּה בִּתְקוּפַת הַמַּאֲבָק בִּנְגִיף הַקּוֹרוֹנָה.
































