סדר עולם רבה וזוטא השלם / מישור
הוצאה חדשה עם ביאור ומראי מקומות.
סדר עולם הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא. על פי המסורת, כתיבת הספר החלה בתקופת התנאים. לפי המסורת התלמודית הוא מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא; הספר בצורתו הנוכחית נערך ונכתב במשך הדורות. לפי השערת החוקר יום טוב ליפמן צונץ, עריכתו המאוחרת של הספר היא משנת 806. הספר מבוסס על מסורות ודרשות.
הכרונולוגיה שבספר מונה את השנים השלמות שקדמו למועד הנזכר. כמו כן, בעל הסדר עולם מונה למניין השנים מאדם הראשון. כיום, מונים למניין בריאת העולם (שנה קודם בריאת אדם). כדי לדעת באיזה שנה לבריאה התרחש המאורע, יש להוסיף שנתיים על מניין בעל הסדר עולם.
בסדר עולם ישנם שלושה שערים, שכל אחד מהם מכיל עשרה פרקים. השער הראשון עוסק מימי אדם הראשון עד מות משה רבנו וההגעה לארץ ישראל (פרק י); השער השני והשלישי עוסקים בשאר התקופה, בצורה שאינה מחולקת דיה.
הספר היה ידוע בתקופת התלמוד, והוא מופיע בו מספר פעמים בציון מפורש או ברמז. בהמשך הוא נזכר רבות בראשונים, וסמכותו חשובה (אך לא מוחלטת); חשיבותו מתבטאת הן בספרים שהשתמשו בו ללא ערעור, כך לדוגמה הספר שלשלת הקבלה ייסד את רוב דבריו על סדר עולם, והן בפרשנויות הרבות שנכתבו עליו, כגון פירוש רבי יעקב עמדין (המבורג 1757) ועוד. השער לספר (שהופיע בכמה מהדפוסים) מבטא את היחס לספר:
'חיבור קדמון ופלאי מזמן המשנה
לחשב ולסדר חשבונו של עולם
..ממנו פינה ממנו יתד להרבה מדברי הקדמונים
..והוא מבוא להבין ולהשכיל בסגנון לשונות הכתובים בדרך.. בה הלכו חז"ל'
רבי מנחם עזריה מפאנו כתב עליו: "...דחזינן לברייתא דסדר עולם שהכל בקיאין בה".
כך מלבד היחס אליו כחלק מהספרות התלמודית, נעזרו בו לצורך:
הבנה הכרונולוגיה ההיסטורית;
הבנת מדרשי חז"ל;
הבנת המקרא ופרשנות לפסוקים.
למעשה, הספר התקבל כחלק מהמסורת היהודית לכרונולוגיה של האנושות, ואין עליו חולק בספרות התורנית המסורתית (בתלמוד, וכל שכן בספרות המאוחרת יותר).
שמו של הספר כפי שהוא מוזכר בשני התלמודים ומופיע בכל כתבי היד של הספר עצמו הוא 'סדר עולם'. רק במספר רשימות בהן הופיע הספר בצמוד לספר 'סדר עולם זוטא' (חיבור מאוחר יותר מימי הגאונים) נקרא 'סדר עולם רבא' (=הגדול), כדי להבחין ביניהם. שם משובש זה התגלגל גם למהדורת הדפוס הראשון ומכאן גם התפשט, אבל במהדורות המדעיות ובקרב לומדי הספר הוא עדיין נקרא 'סדר עולם'
כמה חוקרים משערים שהספר במקורו נחלק לשני חלקים, כשבימינו נותר רק החלק הראשון. בנוסף, על סמך ציטוטים מהתלמוד שאינם מופיעים בספר, נטען שאף בחלק הראשון, חסרים קטעים שונים; ולעומת זאת קיימות הוספות כלשהן.
סדר עולם זוטא הינו חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית. החיבור נקרא "זוטא" (=קטן) כדי להבדיל אותו מהספר סדר עולם רבה. חיבור זה מבוסס על "סדר עולם רבה", ובמידה מסוימת הוא משלים וממשיך את הכרונולוגיה המופיעה בסדר עולם רבה.
מחבר הספר אינו ידוע. אולם בספר יוחסין השלם נכתב שמחברו הוא ר' יוסף טוב עלם, ובספר צמח דוד נכתב שמחברו היה אחד מהחכמים שבתקופת הגאונים.
הספר מתחלק לשני חלקים עיקריים; הראשון, עוסק בכרונולוגיה של 50 דורות, מאדם הראשון ועד יהויקים. השני, עוסק ב-39 ראשי גולה, החל מיהויכין.
סדר עולם הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא. על פי המסורת, כתיבת הספר החלה בתקופת התנאים. לפי המסורת התלמודית הוא מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא; הספר בצורתו הנוכחית נערך ונכתב במשך הדורות. לפי השערת החוקר יום טוב ליפמן צונץ, עריכתו המאוחרת של הספר היא משנת 806. הספר מבוסס על מסורות ודרשות.
הכרונולוגיה שבספר מונה את השנים השלמות שקדמו למועד הנזכר. כמו כן, בעל הסדר עולם מונה למניין השנים מאדם הראשון. כיום, מונים למניין בריאת העולם (שנה קודם בריאת אדם). כדי לדעת באיזה שנה לבריאה התרחש המאורע, יש להוסיף שנתיים על מניין בעל הסדר עולם.
בסדר עולם ישנם שלושה שערים, שכל אחד מהם מכיל עשרה פרקים. השער הראשון עוסק מימי אדם הראשון עד מות משה רבנו וההגעה לארץ ישראל (פרק י); השער השני והשלישי עוסקים בשאר התקופה, בצורה שאינה מחולקת דיה.
הספר היה ידוע בתקופת התלמוד, והוא מופיע בו מספר פעמים בציון מפורש או ברמז. בהמשך הוא נזכר רבות בראשונים, וסמכותו חשובה (אך לא מוחלטת); חשיבותו מתבטאת הן בספרים שהשתמשו בו ללא ערעור, כך לדוגמה הספר שלשלת הקבלה ייסד את רוב דבריו על סדר עולם, והן בפרשנויות הרבות שנכתבו עליו, כגון פירוש רבי יעקב עמדין (המבורג 1757) ועוד. השער לספר (שהופיע בכמה מהדפוסים) מבטא את היחס לספר:
'חיבור קדמון ופלאי מזמן המשנה
לחשב ולסדר חשבונו של עולם
..ממנו פינה ממנו יתד להרבה מדברי הקדמונים
..והוא מבוא להבין ולהשכיל בסגנון לשונות הכתובים בדרך.. בה הלכו חז"ל'
רבי מנחם עזריה מפאנו כתב עליו: "...דחזינן לברייתא דסדר עולם שהכל בקיאין בה".
כך מלבד היחס אליו כחלק מהספרות התלמודית, נעזרו בו לצורך:
הבנה הכרונולוגיה ההיסטורית;
הבנת מדרשי חז"ל;
הבנת המקרא ופרשנות לפסוקים.
למעשה, הספר התקבל כחלק מהמסורת היהודית לכרונולוגיה של האנושות, ואין עליו חולק בספרות התורנית המסורתית (בתלמוד, וכל שכן בספרות המאוחרת יותר).
שמו של הספר כפי שהוא מוזכר בשני התלמודים ומופיע בכל כתבי היד של הספר עצמו הוא 'סדר עולם'. רק במספר רשימות בהן הופיע הספר בצמוד לספר 'סדר עולם זוטא' (חיבור מאוחר יותר מימי הגאונים) נקרא 'סדר עולם רבא' (=הגדול), כדי להבחין ביניהם. שם משובש זה התגלגל גם למהדורת הדפוס הראשון ומכאן גם התפשט, אבל במהדורות המדעיות ובקרב לומדי הספר הוא עדיין נקרא 'סדר עולם'
כמה חוקרים משערים שהספר במקורו נחלק לשני חלקים, כשבימינו נותר רק החלק הראשון. בנוסף, על סמך ציטוטים מהתלמוד שאינם מופיעים בספר, נטען שאף בחלק הראשון, חסרים קטעים שונים; ולעומת זאת קיימות הוספות כלשהן.
סדר עולם זוטא הינו חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית. החיבור נקרא "זוטא" (=קטן) כדי להבדיל אותו מהספר סדר עולם רבה. חיבור זה מבוסס על "סדר עולם רבה", ובמידה מסוימת הוא משלים וממשיך את הכרונולוגיה המופיעה בסדר עולם רבה.
מחבר הספר אינו ידוע. אולם בספר יוחסין השלם נכתב שמחברו הוא ר' יוסף טוב עלם, ובספר צמח דוד נכתב שמחברו היה אחד מהחכמים שבתקופת הגאונים.
הספר מתחלק לשני חלקים עיקריים; הראשון, עוסק בכרונולוגיה של 50 דורות, מאדם הראשון ועד יהויקים. השני, עוסק ב-39 ראשי גולה, החל מיהויכין.
עד13%הנחה
גולשים שצפו במוצר זה התענינו גם במוצרים אלה
-
רגיל 128₪מבצע 101₪
לא מצאתם את מה שחיפשתם? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!
חזרו אלי בקשר למוצר זה
