משנה ברורה

המהות של משנה ברורה

ספר משנה ברורה הוא למעשה פרשנות לחלק הראשון של "שולחן ערוך", יצירתו המפוארת של רבי יוסף קארו מהמאה ה-16. חלק זה, שנקרא "אורח חיים", עוסק בהלכות היומיום. בנוסף לפרשנות המקיפה ומאירת העיניים, מכריע החפץ חיים ב-6 הכרכים שכתב וערך בסוגיות שונות הנידונות בספרו של יוסף קארו, וזאת על בסיס פסיקות הלכתיות רלוונטיות שפורסמו בדורות שלאחר הוצאתו לאור של שולחן ערוך.

בנוסף הורה החפץ חיים כי כל מהדורות משנה ברורה יכללו עוד שני חיבורים: באר היטב ושערי תשובה (פירוט בהמשך העמוד).

משנתו יקרת הערך של החפץ חיים 

רבי ישראל מאיר הכהן נולד בשטח האימפריה הרוסית בשנת 1839 (על-פי גרסה אחרת שנת הלידה שלו היא 1838, ויש גם הטוענים שמדובר ב-1833). כבר בגיל 10, כשלמד תורה בכולל בווילנה, התגלה כעילוי. הוא הקדיש את רוב זמנו ללמידה וללימוד, וב-1869 הקים ישיבה בעיר ראדין. 4 שנים לאחר מכן פרסם ספר ראשון שהוקדש לנושא שהעסיק אותו רבות - שמירת הלשון והימנעות מכל סוג של לשון הרע.

הספר נקרא כשם הכינוי שדבק ברבי ישראל מאיר הכהן, "חפץ חיים". מקור הביטוי הוא בפסוק י"ג בפרק ל"ד בספר תהילים: ”מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה"

ב-1884 יצא לאור הכרך הראשון של משנה ברורה, הספר שמזוהה איתו יותר מכל והיווה במידה מסוימת מפעל חיים עבורו. העבודה על הספר נמשכה קרוב ל-30 שנים, והכרך האחרון יצא לאור ב-1906.

במקביל לכתיבת הספרים הרבים, עסק החפץ חיים בפעילות ציבורית ענפה. הוא נחשב לאחד המנהיגים המשפיעים ביותר על חיי הציבור החרדי בתחילת המאה ה-20 ועד לשואה, נמנה על מייסדי תנועת אגודת ישראל ופועלו משפיע עד היום על הצביון של החברה החרדית.

מדוע כתב החפץ חיים את הספר?

כתיבת ספר משנה ברורה נועדה לפתור שלוש בעיות מהותיות מבחינת החפץ חיים. הראשונה, לאחר הופעת שולחן ערוך נכתבו עוד ספרים שכללו פסקי הלכה, לרבות כאלה שדנו בסוגיות שכלל לא מוזכרות בספרו של הרב קארו. כמו כן ישנם חילוקי דעות לגבי נושאים שונים, ולאדם הפשוט אין כלים לקבוע כיצד יש להכריע את אותם חילוקי דעות.

שנית, על-מנת למצוא פסק הלכה בסוגיה שלא מצוינת בשולחן ערוך, נדרש חיפוש מייגע וממושך בספרים רבים, וגם זו משימה שלאדם הפשוט קשה לעמוד בה. הבעיה השלישית היא שקריאת שולחן ערוך ללא לימוד ה"טור" ו"בית יוסף" עלולה להוביל למסקנות שגויות. מאחר שלימוד הטור ובית יוסף מצריכים משאבים רבים, נדרש ספר שיבאר באופן ברור להבנה ובקיצור המתבקש את הדינים שבשולחן ערוך.

הנושאים שבהם עוסק ספר משנה ברורה

הספר עוסק בהלכות היומיומיות להן נדרשים יהודים, מהשכמה ועד שינה. בנוסף תמצאו במשנה ברורה הלכות שבת ומועדים מיוחדים. בעת כתיבת הספר, החפץ חיים נטה אחרי הפוסקים האשכנזים ובפרט החשיב את דעתם של המגן אברהם (רבי אברהם הלוי גומבינר, שכתב אף הוא פירוש לשולחן ערוך, במאה ה-17), ושל הגר"א (רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנא).

מבנה הספר  

לספר משנה ברורה שישה חלקים:

* חלק א' (מסימן א ועד סימן קכז) - השכמת בוקר, תפילין, ציצית, תפילה, קריאת שמע.

* חלק ב' (מסימן קכח ועד סימן רמא) - קריאת התורה, ברכת כהנים, בית כנסת, סוף התפילה, תחנון, סעודה, מנחה, ערבית.

* חלק ג' (מסימן רמב עד סימן שמד) - הלכות השבת.

* חלק ד' (מסימן שמה עד סימן תכח) - עירובין, תחומין, ראש חודש.

* חלק ה' (מסימן תכט עד סימן תקכט) - הלכות פסח, הלכות ספירת העומר, שבועות, יום טוב.

* חלק ו' (מסימן תקל ועד סימן תרצז) - חול המועד, בין המיצרים, תשעה באב, חודש אלול, חגי תשרי, חנוכה, פורים.

מבנה העמוד בספר

כל עמוד בספר כולל 3 מדורים:

א. משנה ברורה - פירוש לשולחן ערוך בתוספת דות והלכות רלוונטיות.

ב. ביאור הלכה - העמקה והרחבה בנושאים שבמחלוקת.

ג. שער הציון -  המקורות לפסיקות שבספר. חלק זה מופיע כהערות שוליים בחלק התחתון של כל עמוד.

בעקבות החפץ חיים היו כותבים נוספים שאימצו את המבנה הזה של כל עמוד עבור ספרים המפרשים ספרי הלכה קודמים. ביניהם הרב חיים קנייבסקי (בספרו "דרך אמונה"), הרב דוד יוסף ("הלכה ברורה"), הרב אשר הורוביץ ("דעה ברורה") והרב יהודה סילמן ("דרכי חושן").

השפעתו העצומה של משנה ברורה

רבים מבין גדולי התורה בדור שלאחר החפץ חיים (שהלך לעולמו בשנת 1933) קיבלו את משנה ברורה כפוסק האחרון, ובהתאם העניקו לו מעמד מיוחד - כמובן לצד יצירות אחרות כגון פניני הלכה.

בפרט התקבל הספר כמקור סמכות בקרב יהודי אשכנז, הן המתנגדים והן החסידים, אם כי גם יהודי ספרד מוצאים בו עניין ומתנהלים לפיו. רבים נוהגים להגות בספר מדי יום, וישנן ישיבות בהן מקדישים חצי שעה מדי יום לחיבורו המקיף של החפץ חיים.

תוספות

החפץ חיים קבע כאמור כי ספרו יודפס עם שני חיבורים, באר היטב ושערי תשובה, למרות שגם המשנה ברורה עצמה כוללת שלל ציטוטים משניהם.

באר היטב חובר על-ידי רבי יהודה אשכנזי במאה ה-18, ומהותו היא פרשנות לשולחן ערוך. שערי תשובה נכתב על-ידי הרב חיים מרדכי מרגליות ואחיו בתחילת המאה ה-19, ויש בו ליקוט מספרי השו"תים בנושאים שלא צוינו בבאר היטב, וכן מספרי קבלה וממקורות נוספים,

בהוצאות שונות ישנן עוד תוספות לספר. ביניהן: פסקי הלכה של החזון אי"ש (במקרים שבהם הוא חולק על החפץ חיים), שינון הלכה (תקציר המאפשר שינון), משנת חכמים ופסקי תשובות.

אילו הוצאות לספר משנה ברורה תמצאו אצלנו, ואיך לבחור ביניהן?

באתר של ספרי חיים ממתינות לכם מהדורות שונות של הספר רב ההשפעה ורב החשיבות. בין השאר תוכלו לבחור במהדורה שכוללת הערות של הרב מאיר מאזוז, במהדורת שולחן מלכים המשלבת את משנה ברורה עם שולחן ערוך וטור, במהדורת הכיס של מפעל שונה הלכות, ועוד. נשמח לייעץ לכם על בסיס ניסיון של עשרות שנים בתחום מהי המהדורה הנכונה ביותר עבורכם.

בנוסף תוכלו למצוא אצלנו באתר חמישה חומשי תורה ושפע עצום של ספרים יהודיים, למבוגרים כמו גם לילדים. קטגוריה נוספת היא מוצרי יודאיקה. כל הספרים והמוצרים נמכרים במחירים הוגנים מאוד, כחלק מהמחויבות שלנו להנגיש לציבור רחב ככל האפשר את עולם החוכמה והדעת. אגב, החפץ חיים ויתר על תמלוגים על ספר משנה ברורה, בתמורה להתחייבות להעביר 4% מההכנסות לבתי כנסת.